יום א', כא’ באייר תשע”ט
 
 
 
 
 
 

הניסיון המעשי המצטבר וכן גם הספרות המחקרית , מעידים שתלמידים מפיקים תועלת מכך שבין הבית ובין בית הספר שוררים יחסים של כבוד הדדי וקיימים ביניהם ערוצי תקשורת פתוחים. מגע רציף בין הורים למורים עשוי להפוך את בית הספר למוסד קרוב ומוכר עבור ההורים , המאפשר להם להשפיע על צביונו ולהיות מושפעים ממנו. ההורים מודעים היום יותר מאי פעם למקומם בבית הספר ולחלקם בתהליכים המתרחשים בו.מערכת החינוך רואה את ההורים כשותפים מלאים בתהליך החינוכי בבית הספר. בהיות ההורים האפוטרופוסים החוקיים של ילדיהם , מוטלת עליהם האחריות לקידומם החינוכי ,והחברתי האופטימאלי . מכיוון שחלק ניכר מעבודת החינוך מתרחשת בבית הספר , אין תמיהה שההורים מבקשים להיות מעורבים במתרחש בין תחומיו. להורי התלמידים משאבי ידע וניסיון העשויים לשפר ולהעשיר את עבודת המוסד החינוכי. עם זאת , המורים והצוות החינוכי הם אנשי מקצוע בתחום החינוך, ועל כן מוטלת עליהם האחריות לקידומם הלימודי , החברתי והרגשי של התלמידים בבית הספר.כדי שהם יוכלו לעמוד במשימה מורכבת זו יש לכבד את האוטונומיה המקצועית שלהם ולאפשר להם להפעיל שיקולי דעת מיקצועיים ללא ההתערבות החיצונית. אך יש לזכור שדיאלוג עם ההורים לא רק שאינו מפחית ממקצועיות המורה אלא להפך , מחייב רמה מקצועית גבוהה יותר. מערכת היחסים בין ההורים למורים משמשת דוגמה עבור הילדים , ולכן חשוב שתהיה זו דוגמה של כבוד הדדי ושל תקשורת משמעותית , שכן מערכת החינוך מעוניינת בשיתוף פעולה מתמשך , סדיר ומכובד בין בית הספר להורים.