יום א', כא’ באייר תשע”ט
 
 
 
 
 
 
לקראת פתיחת שנת הלימודים הורים רבים מוטרדים מהמעבר והקליטה של ילדיהם בכיתה א' ובבית הספר בפעם הראשונה. החזרה מהחופש הגדול לשנת לימודים חדשה דורשת מן הילדים (וגם מההורים) הסתגלות מחודשת למסגרת. לעיתים מדובר במסגרת חדשה של ממש: ילדים הנכנסים למשפחתון, גן ילדים לכיתה א' או אחרים שעברו דירה או לגן/בית ספר חדש.
11:17 (02/09/13) נירית אברהמי

גם אם הילדים ממשיכים לשהות במסגרות מוכרות, כדאי לזכור שהחיים רצופים במעברים ושינויים ברמות שונות, ואחד מתפקידי ההורים המרכזיים הוא ללמד את הילד דרכים להתגבר על הקשים, ולסייע לו למצוא לעצמו פתרונות ולהסתגל למציאות החדשה בדרך הקלה והטובה ביותר. מסגרות חדשות: אי-ודאות, הסתגלות וצמיחה ניתן לומר שהחיים בכללותם ותקופת הילדות בפרט רצופי מעברים ושינויים, חלקם חדים, ומהירים (למשל: מעבר דירה, כניסת תינוק חדש למשפחה) וחלקם מתונים יותר. השינויים והמעברים מתחילים כבר ברגע הגיחה מן הרחם החוצה, ממשיכים ביציאה מהבית לפעוטון או לגן, אח"כ לביה"ס, לצבא, לטיול הגדול, לאוניברסיטה, לעבודה חדשה.... וכך עד הפרישה לפנסיה. כדי להבין את התחושות והקשיים של הילד במסגרת החדשה - תוכלו להיזכר בימים הראשונים שלכם במקום עבודה לא מוכר, בשעה שאתם עדיין לא מכירים את האנשים שמסביב, הסביבה זרה ולא מוכרת כלל, עדיין לא מבינים את הכללים, הנורמות והבדיחות הפנימיות... גם זמן ההפסקות, המיקום של המטבח והשירותים עדין לא ידוע. וזכרו שזה לא קרה לכם בגיל 4 או 6... הימים האחרונים של החופש והימים הראשונים של שנת הלימודים מהווים עבור ילדים רבים והוריהם תקופה של הכנות והסתגלות לשינויים ולסביבה חדשה, שבמהלכה הילדים לומדים ומתאמנים בהסתגלות למציאות חיים לא מוכרת. התחלה חדשה אצל ילדינו מאפשרת התחדשות ושינוי התלהבות ויצירה, ולכן חשוב לדעת כיצד להתמודד עימה ולהפיק ממנה את המיטב. הורים רבים שואלים, בהקשר זה: האם נדע לנצל את השינוי לצמיחה והתפתחות? האם המעבר ייזכר אצל הילד לעתיד כאירוע חיובי או כטראומה והחמצה ? האם נתייחס אל המעבר כאל סיכון או כסיכוי? התחלה חדשה היא תמיד הזדמנות לצמיחה והתפתחות, אף שהיא אינה צעד פשוט. אצל ילדים והוריהם קיימת התרגשות רבה מן הכניסה למסגרות חדשות, לצד חששות ותחושות של זרות וחוסר-שייכות. מקורם של החששות הוא באי הודאות: ההתרחקות מהמוכר והבטוח לעבר הבלתי ידוע, מערערת אצל רבים את מערכות החיים המוכרות. בכל מסגרת חינוכית יפגוש הילד מקום זר ושונה, פנים חדשות ובעיקר: חוקים וגבולות חדשים. הוא יצטרך לנווט את דרכו ולפעול כדי ליצור לעצמו מקום טוב ושייכות חברתית, וללמוד לתפקד על פי הנורמות, הדרישות והחוקים החדשים. כל זה כלל אינו פשוט עבורו. תקופת ההסתגלות של ילדיכם למסגרת החדשה עשויה להיות קלה וקצרה יחסית, או ארוכה ומורכבת יותר. קשיים בהסתגלות עשויים להופיע מייד בימים הראשונים, בהמשך במהלך השנה, או בכלל לא. התמודדות מוצלחת עם המעבר קשורה במגוון רחב של גורמים, בהם: אופיו של הילד, סגנון החיים שלו, היכולת שלו להתמודד עם פרידה ועם שינויים, וכן בצפיות ממנו, במסרים שהוריו משדרים לו ובאופן שבו הם מביעים את תמיכתם. כדאי לזכור: בחלק גדול מן המקרים, מה שאתם, ההורים, מצפים או חוששים ממנו - הוא אכן מה שיקרה בפועל, מכיון שהילדים "קוראים", חשים ומרגישים אתכם מבפנים. חישבו על כך, האמינו וצפו רק לטוב! טיפים להסתגלות קלה: · רצוי שהילד וההורה יבקרו בבית הספר לפני תחילת הלימודים - על מנת להקטין את החששות מן הבלתי ידוע. · חפץ אהוב: כדאי לאפשר לילד להביא איתו לכיתה חפץ אהוב שהוא קשור אליו ושיקל עליו על תחושת הזרות והפחד.אבל רק לימים הראשונים ובאישור המורה. · מסרים חיוביים, חיזוקים ועידוד: מומלץ להעביר לילד מסרים חיוביים על בית הספר ועל עצמו, כמו: "אתה כבר גדול", "תכיר חברים חדשים ותוכל לשחק איתם". מסרים אלה יוצרים אצל הילד גישה חיובית ואמון בעצמו במורה ובבית הספר. · במקרים רבים הפרידה מן ההורה מלווה בבכי. מומלץ להורה לא להיבהל. בכי הוא אמצעי לגיטימי במצב של קושי רגשי. באופן זה פורקים הילדים רגשות סוערים של עצב, פחד ותסכול. כדאי לזכור: הבכי הוא אירוע המתרחש רק בשלב הפרידה, ואינו נמשך לאורך כל היום. רצוי להימנע מתחושות אשם. המסגרת החדשה לא מהווה פגיעה ילד, אלא מיועדת להתפתחותו. ההורה צריך להבין את הקושי של הילד, אך להימנע מלחזק התנהגות זו. כדאי לשים גבולות ולהתייעץ עם המורה. בכל מקרה, יש להימנע משיחות על הבכי עם המורה בפני הילד, כדי שלא לתת לו "נשק" וכוח כנגד ההורה. · שיחה מקדימה עם המורה: במידה ולילד קושי מיוחד - כדאי לשוחח עם המורה ולדווח לה על כך - כדי שתדע להתמודד עמם. את השיחה אין לערוך בנוכחות הילד. · נמנעים מהשוואות: רצוי מאוד לא לערוך השוואות עם האחים הגדולים או עם ילדים אחרים, כי זה גורם ללחץ מיותר לילד ואף להורים. השוואה שכזו איננה רלוונטית, כי לכל ילד קצב ההסתגלות האישי והייחודי שלו. · מפגש עם החברים לכיתה: כדאי לברר עם המורה מי הילדים שגרים בשכנות לילד, ולערוך מפגש בין הילדים (והוריהם) לפני תחילת שנת הלימודים. כך נוודא שביום הראשון בכיתה הילד יפגוש בפנים מוכרות, דבר שיקל עליו את הקליטה וההסתגלות. · מגלים הבנה לחרדות או פחדים לקראת הכניסה בית הספר: אם חושש או בוכה בימים הראשונים, השתדלו לא להתבייש בהתנהגותו, ולא לכעוס עליו או להתייחס אליו באמצעות מסרים מחלישים, כמו למשל: "אתה מתנהג כמו תינוק", "אתה עושה לי בושות!" וכיו"ב. הילד חווה קושי רגשי אמיתי, וחשוב להכיל את רגשותיו, לתמוך בו, להיות איתו ובשבילו, ולעודד אותו. לסיכום: יש לזכור שהסתגלות הינה תהליך הדורש זמן השקעה. במקרים רבים הוא עשוי להיות ארוך וממושך ומההורה נדרשת סבלנות רבה. רוב הילדים מסתגלים בהצלחה תוך מספר ימים או שבועות למסגרת החדשה, וגם אם קיים קושי ראשוני - הם מתגברים, מתחזקים וצומחים באמצעות התמודדות זו. יש ילדים שזקוקים לתקופת הסתגלות ארוכה הרבה יותר. עם זאת, במקרה שהקושי אינו חולף - והילד אינו מתגבר בכוחות עצמו זו הזדמנות לזהות אותו ולהתמודד עם הקושי ולתת לו מענה מקצועי. שנת לימודים מוצלחת שלווה ורגועה!נירית