יום א', כא’ באייר תשע”ט
 
 
 
 
 
 
13:38 (10/07/14) נירית אברהמי

מהו מצב חירום: מצב חירום הוא מצב חריג אשר אינו מאפשר המשך עבודה סדירה וקיימת, ויש לו השלכות שונות על העבודה ועל היערכות העובדים. בנוהל "היערכות הסוכנות היהודית בשגרה- לקראת מצב חירום", אשר הוציא אגף הביטחון הוגדרו מצבי חירום שונים הכוללים: מלחמה, מלחמה כוללת, מלחמה אזורית, ירי, קסאמים/קטיושות, פיגוע טרור, פאח"ע, אסונות טבע, רעידות אדמה, שיטפונות וכו'. למצבים אלה יש השלכות ברורות וראשוניות על מצבם הנפשי, הקוגניטיבי והרגשי של האנשים המתמודדים עימם, ולכן יש צורך בהתמודדות גם בהיבטים הפרקטיים- הנוגעים לדרכי העבודה וגם בהיבטים רגשיים- נפשיים. תגובות והתמודדות עם מצבי חירום: אירועים ביטחוניים ומצבים קשים מעסיקים את כולנו כאזרחים, כבני משפחה וכהורים. מצבי חירום מעוררים אצל כולנו רגשות חזקים. רמת המתח עשויה לגרום אצל רבים מאיתנו לתופעות כגון ירידה בריכוז, כעס, אי שקט, עייפות, קשיי שינה, כאבים פיזיים ועוד. תופעות אלה הן תגובות נורמאליות למצב הלא נורמאלי המתקיים בתקופת החירום. אי ודאות במצבי סיכון, היא אחת התחושות הקשות מנשוא, מאחר והיא כרוכה בהרגשת אין אונים ואובדן שליטה. חוויה בסיסית זו של הקיום האנושי המלווה אותנו מיום לידתנו ועד תום החיים, אינה פוסקת מהיות מקור לדאגות, חרדות חששות ורגשות בעלי עוצמה כגון- פחד, כעס, עוינות ואלימות. מחקרים מלמדים שקשה להשלים עם חיים במצב של היעדר מידע והיעדר יכולת ניבוי לגבי הצפוי בעתיד, בעיקר בשאלות הנוגעות לנושאים הקיומיים חשובים. כל שינוי במצב האישי, המשפחתי והקהילתי כרוך בעלייה ניכרת ברמת אי ודאות, הנוצרת כשאנו נוטשים מצב מוכר (בין אם טוב או רע) ועדיין לא ביססנו יציבות במצב החדש. (מתוך: התמודדות עם מצבי לחץ, חירום ואי ודאות, בעריכת מולי להד, 2001). קוים מנחים להתמודדות עם מצבי חירום אצל הילדים: יש להעביר את המסר כי ההורה שותף עם הילד לתחושות הקשות ולרגשות העולים כתוצאה מהחוויה שעובר הילד. חשוב לדעת כי לכל ילד יש משאבים טבעיים שונים להתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה וכי על ההורה לסייע לו לגלות ולהגדיר אותם. על ההורים להיות מודעים לכך שהציפיות הגלויות והסמויות שלהם מהילדים משפיעות על יכולתם של הילדים לגייס את כוחותיהם. חשוב להפריד בין שמועות לעובדות בדוקות ולמסור לילדים מידע אמין ומדוייק ברמה המתאימה לגיל הילד, להתפתחותו ולקרבתו לאירוע. מומלץ למנוע מהילדים חשיפה לתכנים קשים שאינם הכרחיים. במקרים בהם הילד נחשף לתכנים מסוג זה חשוב לשוחח איתו בצורה אחראית ומרגיעה. שימוש במנגנונים של "הצטרפות": באמצעות שיחה קרובה, ניתן לתת לילד מקום בטוח ונח לשתף ברגשות, בפחדים ובביטויים שלהם. במקביל יש לתת לגיטימציה לתסמינים שונים של חרדה אם קיימים. תפקידנו להעביר את המסר "את/ה לא לבד"! שימוש בכוחות והתמודדות עם המצב. כלים וטכניקות התערבות במצבי חירום לכל אחד יש דרך משלו להגיב למצב והתמודד עמו. ישנם ילדים הנעזרים בשיחה עם מבוגר או חבר, אם לשם קבלת מידע ואם לשם שיתוף ברגשות. כדאי לדבר עם הילדים על פחדים, כעסים, חרדות וכאבים ובמקביל להעניק מידע מרגיע אשר מעניק תחושת התמצאות והבנה של המצב. ישנם ילדים הנעזרים בפעילות גופנית לשחרור לחצים. ישנם המעדיפים להביע עצמם באמצעים אומנותיים (ציור, קריאה, כתיבה, מוסיקה) ואחרים שמעדיפים להגביר את פעילותם החברתית. רצוי לעודד את הילדים לבטא רגשות באמצעים מגוונים בכדי לאפשר ערוצי ביטוי ושחרור נוספים. חשוב שגם אנו המבוגרים נעסוק בפעילויות אשר מרגיעות ומשחררות אותנו, כל אחד בדרכו (פעילות פיסית/ אומנותית/ חברתית ועוד). ילדים צעירים מושפעים מאוד מתגובת סביבתם הקרובה והם רואים בהורים מקור לתחושת ביטחון ותמיכה. נוכחות נאמן, תמיכתו והערכתו המרגיעה לגבי המצב מסייעים לילדים להבין ולעבד את המתרחש במדינתנו. ילדים צעירים אינם מכירים את העולם סביבם כפי שאנו, המבוגרים, והם מסתמכים על התגובות שלנו למצב. מכל מקום יש להניח שהם נחשפו לחלקי מידע מעוררי חרדה שאותם אינם יכולים לצרף יחדיו לכדי תמונת מציאות אובייקטיבית איתה ניתן להתמודד. הם זקוקים לנו שנסייע להם לארגן את המתרחש דרך מתן מידע אמין ומבוקר, בהתאם לשאלותיהם וכושר התפיסה שלהם. מידע כזה מפחית את הבלבול ואי הוודאות ומעניק לילד תחושה של שליטה רבה יותר במצב. לא רצוי לחשוף ילדים לתיאורים ומראות דרמטיים העשויים להגביר את רמת החרדה. חשוב לשדר לילדים אמון ביכולתם של כוחות הביטחון לשמור ולהגן ולשדר אופטימיות ותקווה לעתיד. בכל קושי, בעיה אני כאן לרשותכם.